נוסח פדיון כפרות תשפ"ד בהמלצת הרבנים \\ בואו לעשות מצווה בקליק

רבה של רמת גן, הרב יעקב אריאל, ממליץ לקיים את מנהג הכפרות על מטבעות כסף, לדבריו המחלוקת על אופן ביצוע הכפרות ידועה מקדמת דנא, "המחבר בשו"ע מתנגד למנהג כי זה חיקוי של מנהג הגויים, כאילו שהתרנגולת היא הכפרה. הרמ"א מתיר, אבל אסור לחשוב שהתרנגולת היא הכפרה, אלא זה רק ביטוי לרצון שלנו לעשות משהו חשוב כדי לכפר על מעשינו ואת העוף או את הכסף צריכים לתת לעניים".

הרב אריאל קובע שבימינו כשממילא אין דרך מעשית לשחוט את התרנגולת בסמוך לכפרות, עדיף לתת מלכתחילה כסף לצדקה, "פעם בקהילות ישראל היה שוחט לכל מאה אנשים וזה היה אפשרי. אבל בימינו אין שחיטות מקומיות ולכן זה ממש לא מעשי. וכשממילא השתנו התנאים וההלכה הרי לא דורשת דווקא לעשות כפרות על תרנגולת, אז עדיף לתת כסף, ח"י שקלים לכל נפש לעשות על זה את מנהג הכפרות ולתת לצדקה".

במכתב תמיכה בעמותת "מקימי" המאפשרת לקיים את מצוות פדיון כפרות בעזרת תרומה לאביונים כתב הרב אריאל: "כשמכם כן אתם "מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון". את הדל יש להקים ואת האביון יש להרים. תמיכה כספית ללא הקמה מנציחה את העוני. זכות גדולה נפלה לידכם לקיים מצווה זו בהידור. וכל המסיעים בכך יבורכו בברכת התורה: פתוח תפתח את ידך לענייך ולאביונך בארצך…כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' בכל מעשיך ובכל משלח ידך".

כפרות מאז ועד היום

למעשה עוד מתקופת התנ"ך ועד היום אנו רואים לא מעט אנשים אשר מקיימים כל ערב יום כיפורים את המנהג. יחד עם זאת, בעולם בו אנו חיים היום ישנם מספר דרכים ניתן לבצע מנהג פדיון כפרות אף בלי התרנגול. כיום אנו רואים לצד המסורת העתיקה בה מסובבים תרנגול מעל ראשו של כל יהודי גם מספר חלופות נוספות – לקיים את המנהג עם דג ו/או באמצעות כסף הנתרם ישירות למעוטי יכולת, נזקקים ועניים וכך מצליחים להעביר את מימד הצדקה שבמסורת זו. כאשר אנחנו בוחרים לקיים את המנהג דרך תרומת כסף הרי שמדובר בפדיון כפרות.

מחלוקת פדיון כפרות – דעות חלוקות

סביב אחד המנהגים המוכרים ביותר בחברה הישראלית והיהודית אנו רואים לא מעט דעות חלוקות, אנו רואים לא מעט רבנים וחכמים אשר תומכים נחרצות במנהג המסורתי עם התרנגול – לדוגמת הרמ"א, הרא"ש והאר"י ולצידם אנו רואים לא מעט רבנים וחכמים אשר מאמינים כי קיום המנהג דרך תרומה של כסף ישירות לעניים מצליח להעביר את המסר בצורה טובה, בין המתנגדים אנו רואים את הרבי יוסף קארו, הרמב"ן והרשב"א.

איך לעשות כפרות בצורה נכונה?

חלקנו יעדיפו לפעול לפי המסורת העתיקה ואילו אחרים יעדיפו להמיר את הכפרות בכסף לעניים כבר מן השלב הראשון. יחד עם זאת, לאלו שמעדיפים לפעול לפי המנהג הקדום והמסורתי ריכזנו את המידע האינפורמטיבי ביותר איך לעשות זאת בצורה נכונה.

·        זמן המצווה – אנשים רבים תוהים מה הוא הזמן הטוב ביותר לקיום מצוות כפרות ביום ערב יום הכיפורים, למעשה לדעת רבים הזמן הטוב ביותר הוא באשמורת הבוקר לפי הקבלה אנו עדים לכך שבאשמורת הבוקר הרחמים גוברים.

·        צבע התרנגול – למעשה אין הפצרה מסוימת לתרנגול בצבע מסוים, יחד עם זאת חכמים רבים ממליצים לעשות זאת יחד עם תרנגול ו/או תרנגולת בצבע לבן. "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו"

·        התאמת התרנגול למין הרלוונטי – כאשר אתם בוחרים ללכת על פי המסורת הישנה עליכם לדאוג כי מין התרנגול יהיה זהה למין האדם עליו אנו עושים את הכפרות, לצורך העניין תרנגולת על אישה ותרנגול על גבר.

·        אנחנו מוכנים למנהג – מחזיקים את התרנגול ביד ואומרים "ברכת כפרות" לאחר מכן נסובב את התרנגול סביב הראש ונאמר "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה התרנגול ילך לממיתה ואני אלך לחיים טובים ולשלום", יש לחזור על הטקס הזה שלוש פעמים. לאחר מכן יש לפדות את התרנגול בממון ולחלק את הכסף אל נזקקים ועניים.

ברכת כפרות – מה הוא הנוסח?

למעשה כאשר אנו נרצה לבצע את הכפרות אנו נצטרך לבצע ברכת כפרות קצרה לצד שאנחנו מסובבים את הכסף ו/או התרנגול מעל הראש שלוש פעמים ואומרים "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה הכסף ילך לצדקה ואני אלך לחיים ארוכים ולשלום". הברכה אותה אנו נקרא לפני:

"בְּנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי, חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל.

יוֹצִיאֵם, מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק.

אֱוִלִים, מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲו‍ֹנֹתֵיהֶם, יִתְעַנּוּ.

כָּל-אֹכֶל, תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ, עַד-שַׁעֲרֵי מָוֶת.

וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה, בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם, יוֹשִׁיעֵם.

יִשְׁלַח דְּבָרוֹ, וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט, מִשְּׁחִיתוֹתָם.

יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו, לִבְנֵי אָדָם.

אִם-יֵשׁ עָלָיו, מַלְאָךְ–מֵלִיץ, אֶחָד מִנִּי-אָלֶף: לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ.

וַיְחֻנֶּנּוּ–וַיֹּאמֶר, פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר."

כפרות – הפולמוס על המנהג

כאשר אנחנו מדברים על כפרות אנו רואים לא מעט פולמוסים ומתנגדים למנהג, אחד מן המתנגדים הגדולים ביותר הגיעו מספרד – הרמב"ן סבר שמנהג הכפרות הינו מנהג "מדרכי האמורי" (כינוי אותו חז"ל נתנו למנהגים אשר נהגו העמים הנכרים שחיו בשכנות עם ארץ ישראל ו/או כנען). למעשה, לטענתו של הרמב"ן והרשב"א מקור מנהג זה בעבודה זרה שאינה מקורה ומזוהה עם העם היהודי. אנו רואים התנגדות נוספת למנהג אשר הגיעה מצד הרמב"ם על כך שניתן לראות דמיון בין מנהג זה לבין הקרבת קרבן, פעולה אשר הייתה אסורה להיעשות מחוץ לבית המקדש. הרשב"א ביטל את המנהג בעירו בספרד.

הרמב"ם לא הזכיר אף פעם בדבריו את מנהג הכפרות, כתוצאה מכך אנו רואים כי יהודי תימן אינם מבצעים את המנהג בצורה מסורתית זו כלל. אחרים התנגדו למנהג בשל החשש שהחיפזון והמהירות לשם שחיטת התרנגולים בערב החג אלו יגרמו לפגיעה בכשרותם ואף יגרמו להם לצער במהלך השחיטה.

כפרות – איסור צער בעלי חיים

כאשר עורכים כפרות יחד עם תרנגולות אחד מן הדברים אליהם אנו נצטרך לשים לב הוא להקפיד כי אנו לא גורמים לצער של בעלי חיים, לכן כל התהליך צריך להיעשות בצורה נכונה ומכבדת עבור בעל החיים תוך כדי שמירה על תנאים נאותים לפני המנהג תוך כדי שאנחנו משתדלים למנוע מהם צער מיותר עד לכתם מן העולם.

מה עומד מאחורי טקס הכפרות – יורדים לעובי הקורה

אנשים רבים תוהים מה עומד מאחורי טקס הכפרות ולמה למעשה אנו שוחטים עופות, כאשר אנחנו מסתכלים על השאלה ישנם מספר דרכים לענות עליה:

·        השוואה של העוף לאדם – המסורת מסתכלת על היהודי כאדם בעל חמלה והבנה גדולה, כאשר יהודי עוצר לרגע בבוקר ערב יום הכיפורים ושם לב לשחיטת העופות הנעשית מעל ראשו הוא יחשוב שכל מה שנעשה לעוף היה צריך לבוא עליון. דרך הבנתו של היהודי הקב"ה למעשה מסלק מעליו את הגזרה מאחר ופעולה זו יכולה להיות עונש על החטאים של אותו אדם.

·        קיום מצוות צדקה – לאחר טקס כפרות אנו מקיים מצוות צדקה בערב החג, צדקה זו היא דרך להתחיל את השנה החדשה ולזכות את עצמנו ויהודים יקרים אחרים.

האם ניתן לבצע פדיון כפרות עבור אדם שלא נמצא איתנו?

אחת מן השאלות הנשאלות ביותר היא האם ניתן לבצע פדיון כפרות עבור אדם שלא נמצא איתנו, למעשה ניתן לבצע מצוות כפרות גם כאשר האדם עליו אנו נרצה לבצע את הכפרות לא יהיה נוכח. במצב כזה אנו נצטרך להגיד "זה חליפת פלוני בן פלוני" את הפלוני אנו נצטרך להחליף בשם האדם הרלוונטי.

השוני בנוסח התפילה בין תרנגול לכסף

למעשה הנוסח נשאר כמעט זהה, אנו מתחילים בברכת הכפרות אותה רשמנו בתחילת הדף. לאחר מכן במהלך התפילה אנו מרימים את מטבעות הכסף מעל הראש ואומרים "זה חליפתי…." לאחר מכן במקום להגיד "זה התרנגול ילך למיתה" אנו נגיד "זה הכסף ילך לצדקה".

קיום פדיון כפרות מכספי מעשר

יהודים יקרים רבים תוהים האם ניתן לקיים פדיון כפרות באמצעות כספי מעשר, יחד עם זאת כאשר אנחנו יורדים לעובי הקורה ומסתכלים על שולחן ערוך אנו מגלים כי אין אפשרות לקיים את המצווה מכספי מעשר ויש צורך לעשות את ההבדלים בין כספי מעשר לבין פדיון כפרות.

פדיון כפרות יחד עם כסף – איך עושים זאת?

אנשים רבים בוחרים לבצע פדיון כפרות יחד עם כסף מסיבות שונות – אלו יכולות להיות חוסר התאמה של החכם ו/או הרבי בו הם מאמינים למנהג המסורתי בו שוחטים תרנגולת ואילו אחרים כתוצאה מעומס הרב הנמצא על השוחטים עושים כפרות באמצעות כסף במקום התרנגול. למעשה ישנם לא מעט דרכים בהם תוכלו לעשות את מנהג הכפרות יחד עם כסף.

פדיון כפרות – כמה כסף אנו נצטרך למנהג?

כאשר אנחנו מדברים על פדיון כפרות אנו מדברים על מנהג בו אנו יכולים לראות לא מעט דעות, החלטנו לרכז עבורכם את שלושת הדעות המרכזיות –

·        ח"י שקלים – אחת מן הדעות טוענת כי ח"י שקלים עבור כל אדם נחשב מספיק לשם קיום מנהג הכפרות.

·        סכום שווה ערך לתרנגול – חכמים אחרים טוענים כי יש לתרום סכום כסף השווה לערכו של התרנגול (40-70 לערך).

·        סכום שווה ערך לתרנגול ולעובר – דעות רבות סוברות כי במידה והתרנגולת נמצאת בהריון יש להפריש גם העובר הנמצא בבטן התרנגולת. יחד עם זאת, בהנחה ואנו לא יודעים מה הוא המין של אותו תרנגול יש להפריש פעמיים – על שם הזכר והנקבה.

למען האמת אם אתם שואלים אותנו מנהג פדיון כפרות הוא אחד מן המנהגים המקרבים ביותר של העם היהודי, דרך פדיון כפרות אנו יכולים לדאוג לרווחתם של מאות אלפי יהודים נזקקים ומעוטי יכולת ולעזור להם להתחיל את השנה בצורה יותר טובה תוך כדי שאנחנו עושים מצווה לא קטנה ומזכים את עצמנו לקראת השנה החדשה.

כפרות של העת המודרנית: פדיון כפרות און-ליין

לא מעט אנשים מעדיפים לבצע את מנהג הכפרות מבלי לגרום לאיסור של צער בעלי חיים, אחת הדרכים הטובות ביותר לקיים את מנהג פדיון כפרות הוא באמצעות מתן כסף לנזקקים, עניים ומעוטי יכולת – את מנהג זה למעשה תוכלו לקיים און-ליין יחד עם מקימי. למעשה, כיום אין צורך בכסף "פיזי" אלא המעשה עצמו והנתינה היא מספיקה מבחינה הלכתית. מקימי נותנת לכם את האפשרות לקיים פדיון כפרות און-ליין ולהעביר את התשלום באמצעות כרטיס אשראי, העברה בנקאית ו/או באמצעות אפליקציות התשלומים השונות.

קיום פדיון כפרות – איך ניתן לעשות את המנהג אם התרומה מתבצעת און-ליין?

למעשה, אנו מקיימים את פדיון הכפרות כהלכתו בצורה פרונטלית לכל דבר ועניין. את הכסף אותו אנו שמים מעל הראש של כל אחד מן בני הבית אנו יכולים להמיר לתשלום באשראי ו/או בכל אמצעי תשלום אחר ויכולים להחזיר אותם חזרה לארנק מאחר ופדינו את פדיון הכפרות באמצעות התרומה שנעשתה און-ליין באתר האינטרנט.

עושים פדיון כפרות עם מקימי – מה הם האפשרויות?

מקימי הינה עמותה ללא מטרות רווח אשר עובד ללא לאות על מנת לסייע למשפחות ו/או יחידים אשר נקלעו למצוקות כלכליות ומשפחתיות. העמותה עובדת במהלך כל השנה ומאמינה במתן ייעוץ מקצועי והכוונה אשר יעזרו לאותם אנשים לקום על הרגליים ולנהל את חייהם בצורה חכמה יותר, אחראית יותר ומאוזנת יותר. העמותה הוקמה ב – 2010 ובספיקה במרוצת השנים לעזור ליותר מ – 4000 משפחות אשר נקלעו למצוקה כלכלית.

עכשיו מעט לקראת ערב יום הכיפורים ובעשרת ימי תשובה אנו נותנים לכם את האפשרות לקיים את מנהג פדיון כפרות כהלכתו און-ליין.

דרכי תרומה:

תרומה באמצעות הטלפון בחיוג *2835

תרומה באמצעות אפליקציות תשלומים (BIT,PAYBOX): 052-8609152

שיק בדואר לפקודת מקימי: בית הדפוס 7 ירושלים

העברה בנקאית: בנק פאגי (52), סניף 182, חשבון 741329

באתר האינטרנט שלנו: https://donate.mekimi.org.il/